אדרי נ' חברת סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

בפני תובענה כספית ע"ס 7,000 ₪, המופנית כנגד הנתבעת, חברת סלקום ישראל בע"מ, המספקת שירותי רט"ן (רדיו טלפוניה ניידת).

לטענת התובעת, התקשרה, בחודש יוני 2008, עם הנתבעת לקבלת שני מכשירי רט"ן לשימוש משפחתה, זאת בעקבות שיחה עם נציגת מכירות, שהציגה בפניה תנאים שנתפשו בעיניה כטובים, והם: תשלום בסך 23 ₪ לחודש בגין כל מכשיר, תשלום בסך 25 אג' לדקת שיחה, וכן שלושה יעדי שיחה ללא תשלום, הכל ללא התחיבות לתקופת שמוש מסוימת.

בפועל, חויבה התובעת בתשלום בסך 43 ₪ לחודש בגין כל מכשיר, כ- 57 אג' לדקת שיחה, ותשלומים קבועים נוספים בסך כ- 150 ₪ לחודש, בגין גלישה ורכיבים אחרים. כמו כן, חויבה להתקשר עם הנתבעת למשך שלוש שנים.

עוד טוענת התובעת, כי לא קבלה לידיה כל הסכם המגדיר את תנאי העסקה.

לאחר קבלת מספר חשבוניות, פנתה התובעת לנתבעת בבקשה לקבל ההסכם, משלא נמסר לה ההסכם, גם לא לאחר מכתב פניה מבא כחה - ביטלה - באורח חד צדדי - ההרשאה לתשלום, וזאת החל מחודש פברואר 2009.

עוד טוענת התובעת, כי במהלך שיחותיה עם נציגי הנתבעת, בקשה כי החברה תבדוק תנאי העסקה כפי שהוצגו לה על ידי נציגת המכירות, ונענתה כי על אף שהנציגה מאשרת את דבריה, אין ניתן לעשות דבר, כי "המחשב קובע את התשלומים".

התובעת אף צירפה מכתב, נושא תאריך 02.08.2009, בו מאשרת הנתבעת, לכאורה, כי ההסכם שלכאורה נחתם עמה, לא אותר.

לטענת הנתבעת, חויבה התובעת בהתאם להסכם התקשרות. במעמד הדיון, הוצג הסכם התקשרות, נושא חתימה הנראית כקו אלכסוני, אינה דומה לחתימת התובעת על כתבי-בי-דין ואף אינה נראית כחתימה כלל, אשר – לטענת הנתבעת – זוהי חתימה אלקטרונית ולכן היא חסרת צורה.

לאחר ששמעתי התובעת במהלך הדיון שהתקים, ומשנציג הנתבעת לא יכול היה להעיד, היות שלא היה צד לענינים, ולא הובאה מטעם הנתבעת כל עדות רלבנטית, אף לא נציגת המכירות המתוארת, אלא רק הוצגו מסמכים, הוריתי לצדדים לסכם בכתב, ולאחר מכן ינתן פסק דין על יסוד דברי התובעת שנשמעו, וכן המסמכים שבתיק בית המשפט.

הצדדים הגישו סכומים, לאחר מכן הוריתי לתובעת להגיש תחשיב מטעמה שיפרט הפרשי התשלומים וההוצאות היתירות שנגרמו לה בפועל כלעומת הסכום עם נציגת הנתבעת. תחשיב זה הוגש, והועבר לתגובת הצד שכנגד. משלא הוגשה תגובה, יצרה מזכירות בית המשפט היום קשר עם גב' נורית מהלשכה המשפטית אצל הנתבעת, אשר מסרה לה, כי התחשיב שהוגש הגיע לידיעתם דרך מערכת "נט המשפט", והנתבעת אינה מעונינת להגיב לתחשיב שהוגש (אפשרות שניתנה לנתבעת בהחלטה).

לאחר ששקלתי הראיות ועדות התובעת שנשמעה בתיק זה, החלטתי לקבל התביעה בחלקה.

קיים ספק של ממש, האם נכרת הסכם מסודר עם התובעת, והאם הובהרו לה פרטי העסקה. זאת, הן לנוכח מכתב הנתבעת נושא תאריך 02.08.09, בו נרשם כי לא אותר ההסכם, והן לנוכח ההסכם שהוצג, אשר החתימה בו אינה דומה כלל לחתימת התובעת, ולמען האמת, לכל חתימה שהיא. הנציגים שבפניהם נחתמו, לכאורה, ההסכמים, לא הובאו לעדות על מנת לאשש האותנטיות שלהם.

גם נציגת המכירות של הנתבעת, אשר עשויה היתה לשפוך אור על האירועים, לא הובאה לעדות מטעם הנתבעת. אליבא דתובעת, המדובר בנציגה שהיא מכרה שלה, וזוכרת את המקרה. אי-הבאתה לסתירת טענות התובעת, מביאה למסקנה ההגיונית, כי הבאת הראיה היתה פועלת לטובת התובעת. ראה לענין זה ע"א 548/79 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736, בע' 760.

אין ניתן לאמר, במקרה זה, כפי שפסק בית המשפט במקרים אחרים, כי נכרת חוזה בהתנהגות, שכן על פי עדות התובעת, אותה מצאתי כמהמנה והיא אף נתמכת במסמכים, החלה התובעת, ללא שהוי, בפניות רבות אל הנתבעת גבי החיובים שבוצעו בחשבונותיה, כבר בסמוך לבצוע העסקה, ולא נהגה כמי שמסכימה לחיובים אלה. לתובעת לקח זמן מסוים, שאינו ארוך בנסיבות הענין, להבין החיובים שהוטלו עליה, לאחר מכן החלה במסכת של פניות לנתבעת, ופרק זמן בן כשמונה חדשים איננו בלתי סביר במאטריה זו.

הנני קובע, לנוכח הראיות שנשמעו, ובהעדר ראיות לסתור, כי מהמנה עלי טענת התובעת, לפיה סוכם עמה על תשלום בסך 23 ₪ לחודש בגין המכשירים, ועלות שיחה בת 25 אג' לדקה. עוד הנני לקבוע, כי לא הוצג לתובעת מלהתחילה כי תישא בחיובים קבועים.

יחד עם זאת, אינני מקבל טענת התובעת, כי יש להורות לנתבעת לקבל בחזרה המכשירים ולהשיב לה את עלותם, שכן המכשירים סופקו באופן תקין על ידי הנתבעת, אלא אחייב התובעת בתשלום על מכשירים אלה כפי המנגנון שהוצג לה בעת רכישתם.

לפיכך הנני לחייב הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן:

הפרש עלות לגבי המכשירים למשך 8 חדשים בהם שילמה התובעת את החיוב החדשי:

20 ₪ X 2 מכשירים X 8 חדשים = 320 ₪;